פסק-דין בתיק עפ"ס 408-04-13

הנשיאה נילי ארד

1.      לפניי ערעור על החלטת שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מיום 26.2.2013, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת כי השופט יפסול עצמו מהמשך הדיון בהליכים. בנוסף, מבקשת המערערת כי עד למתן החלטה בערעור "יופסקו כל ההליכים הנדונים בענייניה בפני כב' השופט, דורי ספיבק, המופיעים בערעור זה" (תע"א 4054/10).

טרם שאבוא לדיון והכרעה בערעור גופו, אפרט להלן השתלשלות ההליכים שהביאונו עד הלום.

התביעה הראשונה

2.      המערערת המועסקת במשרד מבקר המדינה, הגישה ביום 7.3.2010 תביעה נגד המדינה, במסגרתה עתרה להוציא מתיקה האישי תכתובות בנוגע לתפקודה המקצועי. לטענתה, תכתובות אלה מכילות אמירות שקריות אודותיה ופוגעות בקידומה בעבודתה. לחלופין עתרה למינוי גורם חיצוני, בהתאם להוראות התקשי"ר, כדי שיקיים בירור בדבר חוקיות הימצאותן של התכתובות בתיקה האישי (תע"א 4054/10; להלן: התביעה הראשונה).

3.      במהלך ישיבת קדם משפט שנועדה ביום 13.10.2010 בפני נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (דאז) השופט מיכאל שפיצר, הגיעו הצדדים, בהמלצת בית הדין להסכמה לפיה בירור טענותיה של המערערת בנוגע לתכתובות שבתיקה האישי ייעשה בהתאם להוראות התקשי"ר בפני המבקר הפנימי של משרד מבקר המדינה, תוך ויתור המערערת על כל טענה באשר לסמכותו של המבקר הפנימי לדון במחלוקת (להלן: הסכם הפשרה). להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין.

4.      בהתאם למוסכם, פנו הצדדים למבקר הפנימי של משרד מבקר המדינה, רו"ח שמואל רוזנבלום (להלן גם: המבקר הפנימי), כדי שידון במחלוקות ביניהם. במכתב מיום 21.12.2010 פירט המבקר הפנימי בפני הצדדים את המתווה לפיו יברר את המחלוקת ביניהם, לשם גיבוש המלצותיו.

התביעה השנייה

5.      שיטתו של המבקר הפנימי לא התקבלה על דעתה של המערערת. אי לכך הגישה ביום 28.2.2011 תביעה נגד המדינה ונגד המבקר הפנימי, תוך שטענה כי הסכם הפשרה רוקן מתוכן על ידי המבקר הפנימי, באופן שלא נותר אלא להידרש לתביעתה גופה. אי לכך חזרה המערערת ועתרה לסעדים המבוקשים בתביעתה הראשונה. בנוסף תבעה פיצוי כספי בגין עוגמת נפש שנגרמה והנגרמת לה בשל התכתובות בתיקה האישי, מושא תביעותיה (ס"ע 54971-02-11; להלן: התביעה השנייה).

6.      בהודעה מיום 31.5.2011 ביקשו המדינה והמבקר הפנימי לסלק את תביעתה השנייה של המערערת על הסף. זאת, מטעמים של אי מיצוי ההליכים המנהליים בפני המבקר הפנימי, ניצול לרעה של הליכי משפט בחוסר תום לב, וקיומו של מעשה בית דין שמקורו בהסכמת הצדדים במסגרת התביעה הראשונה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

7.      בהחלטה מיום 4.12.2011 ציין הנשיא שפיצר כי לאחר ששם ליבו לזהותו של המבקר הפנימי, ובשל "היכרות ארוכת שנים" עימו, יועברו בירור התביעה והבקשה לסילוק על הסף של התביעה לדיון בפני מותב בראשות השופט דורי ספיבק.

8.      בהחלטה מיום 6.12.2011 קיבל בית הדין האזורי (השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור עדנה גרוס ואהוד מטרסו) את בקשת המדינה והמבקר הפנימי והורה על סילוק תביעתה של המערערת על הסף. בית הדין האזורי קבע כי תביעת המערערת הינה בניגוד להסכמת הצדדים לה ניתן תוקף פסק דין חלוט והשית על המערערת הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח. בית הדין ציין כי סכום ההוצאות הוא "על הצד הגבוה... בהינתן הביקורת הנוקבת שלנו על עצם הגשת כתב תביעה זה".

9.      המערערת הגישה לבית הדין האזורי, שתי בקשות לעיכוב ביצוע חיובה בהוצאות משפט. לאחר שהתקבלה תגובת המדינה כנדרש, דחה השופט ספיבק, בהחלטה מיום 24.1.2012 את בקשות המערערת לעיכוב ביצוע החלטתו.

התביעה השלישית

10.ביום 8.1.2012 חזרה המערערת והגישה תביעה לבית הדין האזורי נגד המדינה והמבקר הפנימי, במסגרתה עתרה לביטול הסכם הפשרה מיום 13.10.2010. זאת, לטענתה, בגין הפרה יסודית של ההסכם על ידי המבקר הפנימי או לחלופין משהוטעתה לחשוב כי בכוונת המבקר הפנימי להכריע במחלוקת, להבדיל מגיבוש המלצתו בלבד (ס"ע 15285-01-12; להלן: התביעה השלישית).

הליכי הערעור בבית הדין הארצי

11.ביום 5.1.2012 הגישה המערערת ערעור נגד הוצאות המשפט בהן חויבה בהחלטת בית הדין האזורי  במסגרת הבקשה לסילוק התביעה השנייה (ע"ע 10557-01-12) (להלן: הערעור על ההוצאות). ביום 15.3.2012 הגישה המערערת בקשת רשות להגשת כתב ערעור מתוקן במסגרתה ביקשה להוסיף טענות שעניינן בפסילתו של המבקר הפנימי מבירור עניינה.

12. בישיבת קדם ערעור שנועדה בפני רשמת בית דין זה, השופטת אביטל רימון-קפלן, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים שעיקרן באלה: יבוטל פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 13.10.2010 בתביעה הראשונה, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין הצדדים, וההליכים בתביעה הראשונה יימשכו מהנקודה אליה הגיעו טרם מועד זה; יופחת סכום ההוצאות שנפסקלחובת המערערת בהחלטת בית הדין האזורי מיום 6.12.2011 בתביעתה השנייה של המערערת; תביעתה השלישית של המערערת לביטול הסכם הפשרה, תימחק ללא צו להוצאות. בנוסף הוסכם, כי "כחלק מהסכמה זו המערערת מתחייבת שלא להעלות בהליכים משפטיים טענות בעניין סמכות הייצוג של הפרקליטות את המבקר הפנימי, טענות לגבי חובת הגילוי של השופטים שישבו לדין" וכן לא יועלו טענות המערערת נגד החלטת בית הדין האזורי בבקשה לסילוק התביעה השנייה שהגישה (ס"ע 54971-02-11).

13.  בהתאם להסכמת הצדדים ולפסק הדין בערעור, הורה בית הדין האזורי  בהחלטה מיום 10.10.2012  על מחיקת תביעתה השלישית של המערערת ללא צו להוצאות; על ביטול החלטתו בדבר סילוק תביעתה השנייה של המערערת על הסף; ועל המשך ההליך בתביעה הראשונה מהנקודה בה הוא הופסק.